יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד
This message is only visible to admins:
Unable to display Facebook posts
This message is only visible to admins:
Unable to display Facebook posts
גם ב'רגע קטן' זה של גלות, חש כל חסיד כיצד הרבי, הרועה, לא עזב חלילה את צאן מרעיתו, הוא נמצא יחד עם כל חסיד,
האזינו לשיעורו המרגש על פרשת השבוע פרשת חוקת ועל סיפורו של נשיא בישראל לרגל ג' בתמוז
הזיכרון הראשון שלי מהרבי הוא כשאני ילד קטן, כמעט בן חמש, עומד עם הוריי שיחיו בחדרו, ב"יחידות". ההתייחסות שלו אלי, הילד הקטן, חקוקה בזכרוני
"..והעצה היעוצה היא שיבקש עזרה מאדם כזה [צדיק] שמודה הוא בו שעומד למעלה מהמדריגה שלו, ואין לו "אינטרסים" חס ושלום בענינים אלה, שאז בטח
לאחר מעשה קרח, אנו קוראים על מצוות פרה אדומה אשר לא נמצא לה שום טעם על אף שעיקרי מצווה זו ניתנו לבני-ישראל הרבה קודם
מלמד אותנו הרמב"ם הלכה נוספת: כשמזכירים את מלך המשיח, גם כאשר האזכור נעשה אך אגב ביאור ופירוש סוגיא הלכתית מסויימת - הלכה היא שיש
משמעות המילה טומאה היא זוהמה ולכלוך. אך אין זה לכלוך גשמי הנראה לעין שניתן להסירו באמצעות חומרי ניקוי, אלא לכלוך רוחני • הטומאה מונעת
פרה אדומה, היא סמל המצוות הפרדוקסליות. מצד אחד היא מטהרת את טמאים, אבל כנגד, הכהן שמטהר באמצעות אפר הפרה הוא בעצמו נטמא! לא להבין..
